סטרס – מנגנון ההישרדות

מערכת ההגנה של הגוף נמצאת במערכת העצבים המרכזית  central nervous system

אחד משני החלקים העיקריים של מערכת העצבים;  מערכת זו מורכבת מן המוח וחוט השדרה. (החלק השני הוא מערכת העצבים ההיקפית). מערכת העצבים המרכזית אחראית לאינטגרציה של כל הפעילויות העצביות.

המערכת מורכבת ממערכת עצבים אוטונומית  autonomic nervous system, ANS
שהוא האחראי על פעולות שאינן מכוונות באופן מודע, כולל הלב, תנועות המעי, הזעה, הפרשת רוק ועוד. מערכת זו מחולקת למערכת הסימפתטית והמערכת הפארא-סימפתטית. העצבים הסימפתטיים יוצאים מן החלק האמצעי של חוט השדרה, ואילו העצבים הפארא-סימפתטיים יוצאים מן המוח ומן החלק התחתון של חוט השדרה.

המערכת הסימפטטית – sympathetic nervous system

זוהי בעצם מערכת הדחק, סטרס וחרום של הגוף. ברגע שכזה היא אחראית להגברת קצב הלב ואספקת הדם לשרירים, ומעלה את לחץ הדם , בעצם מגייסת את האנרגיה של הגוף.  הגוף במקרה כזה מוכן לכל מצב, החושים מתחדדים האישונים מתרחבים  חוש השמיעה והריח חדים יותר, מנגנון ההזעה כחלק ממערכת העור עובד בצורה מוגברת וכן מערכת הנשימה.במצב חירום אספקת הדם למערכת המין והעיכול נחלשת וייצור השתן בכליות מופחת.

מערכת פרא-סימפטטית – parasympathetic nervous system

המערכת עובדת בתיאום עם מערכת העצבים הסימפתטית, כאשר פעולותיהן בדרך-כלל הפוכות זו לזו. היא שולטת בעיקר בתקופות של הרפיה, והיא מחזירה ומשמרת אנרגיה. זוהי המערכת המפקחת על הפעילות הממושכת והשוטפת של הגוף.
סיבי המערכת מתפשטים אל כלי דם, בלוטות ורוב האיברים הפנימיים ומטרתם לגרום להרפיה של הגוף ושלחרור הורמונים כגון אציטילכולין אשר מטרתם להרגיע ולאזן חזרה את הגוף.
חזרה למצב של הומיאוסטזיס!

מנגנון F.F.F –  Freeze, Fight, Flight

תפקידו של מנגנון ה-  F.F.F הינו להגן עלינו בעתות מצוקה, זאת ע"י שחרור אדרנלין, המביא להגברת קצב הלב והנשימה, לכיווץ השרירים (הנכנסים למצב של דריכות) ולאישונים מורחבים. זוהי בעצם הפעלת המערכת הסימפטטית – במצב זה הגוף מוכן לפעולה, אשר תהיה אחת מן השלוש: בריחה, קפיאה במקום או לחימה. ה"סטרס" המוכר לכל, שפירושו הינו מתח מתמשך, נגרם כתוצאה משימוש יתר במנגנון זה.

כאשר הסכנה חלפה ישנה חזרה להומיאוסטזיס – במצב זה המערכת הפרא-סימפטטית נכנסת לפעולה – הרגעה ואז בעצם האדם משחרר שתן, נעשה רעב ועייף. זוהי המערכת שעובדת בזמן שאנו ישנים בזמן הזה משתחררים דברים רגשיים והגוף יכול לעכל ולעבד את מה שעבר עליו ולהתמודד איתו.

מנגנון ההישרדות מחזיק אותנו – כל החושים תפקידם לשמור אותי חי – כאב/לחץ מוביל למצב הישרדותי והמערכת פועלת.